החלטה בתיק בש"א 182907/07

1.         המבקש - התובע הגיש בקשה לביטול פסק דין מיום 12/12/07 ולפיו נמחקה התביעה בהעדר הופעה מטעם התובע, והתובע חויב בהוצאות.

2.         המבקש טען, כי הוא לא היה מודע למועד ישיבת קדם המשפט כיוון שהיא לא הופיעה ביומנו, ככל הנראה בגין תקלה כלשהי במערכת המחשוב או תקלה משרדית אחרת, ומכל מקום מדובר בטעות כנה שארעה בתום לב.

3.         המבקש טען, כי תצהירי העדות הראשית של הנתבע הומצאו למשרדו רק ביום 13/12/07 - לאחר מועד ישיבת קדם המשפט, כך שבאותו מועד לא ניתן היה להתייחס לתוכן התצהיר של הנתבע ולנצל את הדיון לגופו של עניין.

4.         המבקש טען, כי אי ביטול פסק הדין יוביל לכך, שייגרם לו נזק קשה ובלתי מידתי.

התיק בשל לשמיעת הוכחות ולא יהיה נכון לעמוד על התקלה שנפלה בתום לב כדי להשיג יתרון דיוני לצד שכנגד.

5.         המשיב - הנתבע טען, כי דין הבקשה להידחות.

המבקש לא ציין, נסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו שבעטיין נמנע מלהגיע לדיון מלבד התרשלותו אשר לא הוכרה בפסיקה כמצדיקה ביטול פסק דין.

המשיב טען, כי בבקשה לא התייחס כלל המבקש לסיכויי התביעה ושאלה זו היא השאלה העיקרית שיש לבחון בתביעה כספית מעין זו.

התביעה היא על סך 200,379 ש"ח שעה שהסכם שכר הטרחה שבין הצדדים קבע סכום של 15,000 דולר שמתוכם שולם למבקש זה מכבר סך של 5,000 דולר.

במקרה דנן, נמחקה התביעה ולא נדחתה כך שהותרת פסק הדין על כנו לא גורמת עיוות דין למבקש.

6.         לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

א)         בתיק זה הגיש המבקש - התובע תביעה לתשלום שכר טרחה על סך 200,379 ש"ח.

בכתב התביעה נטען, כי על פי הסכם שכר טרחה מיום 15/4/04 נקבע שכר טרחה בסכום קבוע של 15,000 דולר וכן סכום נוסף בשיעור של 15% מכל סכום שיתקבל במערך התביעות (לא כולל חלוקה בעין של נכס המפעל והדירה בדיזנגוף).

ב)         נטען, כי התובע השקיע עבודה רבה בעניינו של הנתבע וביום 19/12/05 הודיע הנתבע לתובע, על הפסקת ההתקשרות.

התובע דרש מהנתבע לשלם את יתרת שכר הטרחה, לרבות שכר טרחה ראוי שהגיע לו לטענתו בגין השירותים המשפטיים הנרחבים שסופקו לנתבע והופסקו על ידו באופן חד צדדי.

ג)          נטען, כי הנתבע שילם עד כה על חשבון שכר הטרחה סכום של 5,000 דולר + מע"מ בלבד.

ד)         התובע טען, כי הוא זכאי לשכר טרחת עורך דין ו/או שכר טרחה ראוי.

ה)         בתיק התנהלו הליכים מקדמיים. ביום 31/12/06 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו. ביום 2/12/07 הגיש הנתבע תצהיר עדות ראשית מטעמו.

ו)          לישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 12/12/07 לא התייצב התובע אך מנימוקי הבקשה עולה, כי הבקשה לביטול פסק דין היא מכוח שיקול דעתו של בית המשפט ולא מחובת הצדק.